אמא שלי ענת רונקין ציירה הרבה בעבר. הציור היה בעבורה דרך להביע את הרגשות שלה ומה שעלה בה לאחר המוות של עמנואל. היא הושפעה מספרות מוזיקה ותאטרון.
קצת על הסרטון שעשיתי:
הלכתי לצלם את הציורים בבית של סבתא שלי , הוצאתי אותם החוצה מהחדר בו הם שמורים ו"פיזרתי" אותם בחדר.
התחלתי להלך ביניהם עם המצלמה וצילמתי את הרגליים שלי הולכות ביניהם - כך היה תמיד, הדרך שלי בחיים תמיד הייתה בין הציורים. בסרטון ניסיתי להמחיש מה שהציורים האלה בשבילי: הם מעוררים בי תשוקה ורצון ליצור ולבטא את עצמי וגם כמובן אהבה גדולה לצבע, מצד שני הם מעוררים בי חששות- הפחד לאבד אדם קרוב וצורך להישאר קרוב ולא לעזוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה